פירות הסתיו


מאת: נירה אולנד, דיאטנית קלינית

כשניחוח הסתיו עולה באפינו, הוא כולל בתוכו כמה פירות שאופייניים לתקופה זו של השנה. כל פרי וערכו התזונתי והבריאותי המיוחד:

רימון
קיימים שני זנים, ורוד ואדום כהה. מקובל להניח שהורוד מתוק יותר מהאדום, אם כי האדום אף הוא מתוק כשהוא בשל. בניגוד לאמונה המקובלת הרימון אינו עשיר במיוחד בברזל. יחד עם זאת הוא מכיל מגוון ויטמינים ומינרלים, נוגדי חמצון בכמות גבוהה , וחומרים שונים (פיטוכימיקלים) המסוגלים למנוע או להאט התפתחות של סרטנים מסוג סרטן השד, השחלות, הפרוסטטה והאשכים.
מחקרים הראו כי שתיית מיץ רימונים משפיעה לטובה על מצב של טרשת עורקים ויתר לחץ דם , שוב בשל תכולה גבוהה של נוגדי חמצון ואשלגן. מאחר וחומרי תזונה חשובים אלה  נמצאים הן בגרעינים והן בציפת הפרי – המלצתנו הוא לאכול רימון ולא לשתות אותו. 100 גרם גרעיני רימון (חצי או שליש פרי, תלוי בגודלו) מהווים מנת פרי המכילה כ 60 קלוריות.
כדאי לדעת: מסיבה לא ידועה מגע הרימון עם מתכת גורם ליצירת חומר הגורם לבחילה . לכן מומלץ לטפל ברימון (חיתוך, ערבוב, סחיטה) בכלים לא מתכתיים כמו עץ או פלסטיק.

חבוש
אחד הפירות העתיקים של אסיה התיכונה והמזרח התיכון, יש המעריכים כי הוא קדם לתפוחים. החבוש שייך למשפחת הורדיים, הכוללת גם תפוחים, שזיפים, אפרסקים ועוד. בעוד שהחבוש אינו יכול להתהדר בעושר תזונתי רב, הוא פרי בעל תכולת פקטין רבה יותר מכל פרי אחר .
הפקטין הוא סיב מסיס האחראי לעיבוי וקרישה של ריבות ולפתנים. בתוך הגוף הפקטין תורם לעיבוי בליל המזון בקיבה, ובכך תורם לתחושת שובע לאורך זמן, וכן לספיגה איטית יותר של סוכרים , שומנים וכולסטרול מהמזון  במעי – מה שרצוי במיוחד לסוכרתיים ולמרזים.
החבוש נאכל בדרך כלל מבושל או אפוי, מאחר ובצורתו הטריה הוא קשה וחמוץ. יש כיום זני חבושים בעלי קליפה חלקה, שקלים יותר להכנה מהחבושים הרגילים השעירים.
כדאי לדעת: כשהחבוש מבושל או אפוי במשך זמן רב צבעו הופך כתום אדום יפה במיוחד. אין צורך להוסיף לו צבע מאכל או סירופ פטל כדי להגיע לצבע היפה, רק לתת לו זמן בתנור או בסיר. במתכוני חבושים ניתן להפחית את כמות הסוכר לחצי ממה שרשום- ועדיין יהיה טעים.

תפוח
הפרי הנפוץ ביותר בישראל ניתן לקניה רוב השנה, אך תקופת הסתיו היא תחילת העונה הטבעית שלו, ואז התפוחים במיטבם ובשיא טריותם.
כמות הויטמינים והמינרלים בתפוח אינה מרשימה. לאחרונה החלו להתגלות בתפוחים כמויות של פיטוכימיקלים  וחומרים נוגדי חמצון התורמים למניעת מחלות לב, סוגי סרטן מסוימים, הזדקנות העור ורקמות גוף נוספות. לכן התפוח זוכה לאחרונה לקבל מעמד בעל חשיבות בין הפירות , כבעל השפעה בריאותית  משמעותית.
גם התפוח, בדומה לבן דודו החבוש, מכיל כמות פקטין רבה, ויכול להשתלב בריבות ביתיות כגורם קרישה.
כדאי לדעת: קליפת התפוח עשירה בסיבים בלתי מסיסים, התורמים ליציאות סדירות, תחושת שובע ומעבר מהיר של שאריות במערכת העיכול. מומלץ לשטוף היטב, אפשר בתמיסת סבון, אך לא לקלף!


תמר
פרי שמלווה אותנו באופן מסורתי מימי קדם. בתקופת הסתיו קטיף התמרים בשיאו. מדובר בפרי עתיר סוכר יחסית, שיכול בקלות להחליף עוגיה או ממתק . כדאי להעדיף תמרים על פני ממתקים, מאחר והחיסכון בשומן רווי, כולסטרול  וחומרי שימור הוא משמעותי. כמות הסוכר בתמרים לחים היא פי 2 מהכמות הנפוצה ברוב הפירות. בתמרים יבשים כמות הסוכר היא פי 4 מאשר ברוב הפירות הטריים, ולכן יש להקטין את הכמות הנאכלת בהתאם. 2 תמרים יבשים גדולים מהווים מנת פרי. 
התמרים עשירים בסיבים תזונתיים, בסידן, ובמינרלים וויטמינים נוספים. דבש התמרים- סילאן מכיל את אותה כמות קלוריות שיש בכמות מקבילה של דבש או סירופ סוכר, אך תכולת המינרלים שבו גבוהה יותר.
מחקר שנערך לאחרונה בארץ מצא כי אכילת תמרים גרמה פחות לעליה ברמות הסוכר בדם יחסית למקורות סוכר אחרים, וכמו כן התמרים תרמו להגנה בפני טרשת עורקים . יתכן שהסיבה לכך היא תכולת הסיבים והסידן הגבוהה יחסית.
התמרים הצהובים שעונתם בסתיו מכילים כמות גבוהה של טנינים – לכן הם יוצרים תחושת קהות ויובש בפה . לשיפור טעמם והקטנת השפעת הטנינים- יש להכניסם למקפיא ל 24 שעות לפחות. לאחר מכן הם טעימים ומתוקים ללא זכר לתחושת הקהות.
כדאי לדעת: נמצא כי התמרים הם ה"ממתק" היחידי שאינו מזיק לשיניים, ואולי אף תורם לבריאותן! זאת משום שהתמרים מכילים סידן וכמות קטנה של פלואור. מומלץ להציע לילדים וגם לנו תמרים במקום ממתקים.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.